שימור אתרי מורשת ברחבי יהודה ושומרון

אבנר הילמן

חמישי, 13.2, מושב ד

במהלך השנים האחרונות, מחלקת השימור של קמ"ט ארכאולוגיה ביהודה ושומרון עסקה בשימור מגוון אתרים. חלק ניכר מהאתרים נכנסו להליך סדור של טיפול ושימור תחזוקתי, שנפרש על פני כמה שנים, בהם למשל נבי סמואל, קומראן והרודיון תחתית. אתרים אחרים, כמו שילה וחורבת ג'מעין, קיבלו טיפול שימורי מקיף. גם אמות מים שנמצאות ברחבי יהודה ושומרון נדרשו לטיפול מקיף הכולל חשיפה, שימור ושיקום, למשל אמת המים בנחל פרת וכן אמת הביאר ואמת הערוב שבתחום מועצת אפרת. מחלקת השימור נדרשת לעיתים להעניק טיפול דחוף לממצא. כך למשל פסיפס הכנסייה שהתגלה בכפר ג'יפטליק הועתק למוזיאון השומרוני הטוב כיוון שלא הייתה אפשרות לשמרו באתרו. אתרים אחדים זוכים לא רק לשימור כי אם גם לשחזור. הארמון ההרודיאני שנחשף בסמוך לאתר השומרוני הטוב זוכה לשחזור נרחב כדי להחזיר למקום את אופיו הקדום. במסגרת התוכניות לטווח הרחוק, קמ"ט ארכאולוגיה קיבל על עצמו לטפל גם באשכול אתרי פארק קנדה – לטרון. אתר בית הקשתות, זכה לטיפול מקיף שאפשר למבקרים לחזור לנפוש ולטבול בבריכה המקורה. בית השער הדרומי בחורבת עקד שוקם ושוחזר חלקית, ובעתיד הקרוב אנו תקווה להיכנס לפעילות שימור מקיפה גם במבנה בית המרחץ של אמאוס. מחלקת השימור מתכננת פעילות ענפה לשנים הבאות, שתתן מענה מיטבי לאתרים ארכאולוגיים והיסטוריים שנמצאים ברחבי יהודה ושומרון. פעילות היחידה מבקשת לשמר ולתחזק, עד כמה שניתן אתרים שעמדו מוזנחים ואף היו במעמד של מבנים מסוכנים, בכדי לאפשר בהם ביקור קהל באופן בטוח ומסודר ובכך לתרום להשתמרותם של אתרי המורשת שבאחריותנו.

סקר וחפירת בדיקה באתר נ.ג. 914 – האמנם זהו האתר הפולחני של בית אל?

אהרן טבגר, יבגני אהרונוביץ' ובנימין הר-אבן

רביעי, 12.2, מושב ד

במהלך סקר ארכאולוגי שנוהל בראשות ישראל פינקלשטיין בראשית שנות ה-80 נתגלה אתר ללא שם ממזרח לכפר ביתין, שנמצא בנקודת גובה המציינת 914 מטרים מעל פני הים. בדיווח על האתר הוזכרו אמנם שרידי מבנה, אך הוא הוגדר כ"פזורת חרסים" בעיקר מתקופת הברונזה התיכונה, ולא יוחסה לו כל חשיבות. במסגרת סקר דרום השומרון החדש, שנערך לפני כמה שנים ע"י אוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ובשיתוף קמ"ט ארכיאולוגיה, נסקר האתר מחדש ונמצא כי התקיים בו אתר יישוב מתקופת הברונזה התיכונה וכן פזורת חרסים מתקופת הברזל ב'. חפירה ארכאולוגית קטנה שנערכה במסגרת זו אוששה את תוצאות הסקר. נראה כי מדובר במתחם שטוח בראש הכיפה שהתקיימה בו פעילות בתקופת הברזל ב', וזאת לצד מבנים מתקופת הברונזה התיכונה. בהרצאה זו נציג את הממצאים שהתגלו בסקר ובחפירה ונציע לקשר בין האתר הזה לבין המסורת המקראית על מיקום אתר הפולחן של העיר בית-אל.

אהרן מאיר

חמישי, 13.2, מושב סיכום

מפעלי בנייה חשמונאיים-הרודיאניים בין ההר למדבר

אורית פלג-ברקת

חמישי, 13.2, מושב ג

על מנהרות ומערות: תובנות חדשות מחפירות האוניברסיטה העברית במצוק קומראן

אורן גוטפלד

חמישי, 13.2, מושב א

בשנים 2017–2022 ניהלתי חפירות ארכאולוגיות מטעם האוניברסיטה העברית בארבע מערות טבעיות במצוק ההעתקים באזור קומראן (53 א', 53 ב', 52, 61). המערות נבחרו לחפירה על פי מיקומן בדרגות גובה שונות במצוק וכן על פי מידת הסקרים והחפירות שנערכו בהן בעבר. למחקר במערות קדמו חפירות בשתי מנהרות חצובות מעשה ידי אדם בנחל סככה, שלמרגלות חורבת הורקניה, ובמנהרה נוספת בנחל גורפן וסקר במנהרה רביעית באזור ראש טור שבמצוק ההעתקים. בחפירות בארבע המערות במצוק שמעל קומראן התגלו ממצאים רבים ומגוונים המלמדים על שימושן בתקופות רבות החל בתקופה הניאוליתית הקדם קרמית וכלה בתקופה העבאסית. בין הממצאים מהתקופות הקדומות כלי צור בהם ראשי חצים, להבים שונים, חותם עשוי מאבן קורניאול אדומה וכלי אובסידיאן; כלי חרס ממגוון תקופות וממצא אורגני רב שהשתמר היטב בשל האקלים היבש באזור, דוגמת שרידי מחצלות העשויות מנצרים של דקלים מימי הבית השני, חמישה-עשר קטעי בדים חלקם מהתקופה הכלכוליתית וחלקם מימי הבית השני, רצועת עור לקשירת מגילות, קלף ועוד. בהרצאה זו אציג את החפירות והממצאים השונים מהמערות ואציע תובנות ופרשנות חדשה לשימוש במערות בתקופות השונות.

חפירות הפרופסורים גיחון ופישר בחורבת עקד – מעוז הלניסטי ורומי במערב יהודה – תובנות חדשות במסגרת פרסום הדוח הסופי

אורן טל

חמישי, 13.2, מושב ב

חורבת עקד היא אתר מבוצר הנמצא על גבעה הנישאת 380 מ' מעל פני הים בחלקו המזרחי של פארק קנדה. בשנים 1983-1978 ביצעו הפרופסורים גיחון ופישר ארבע עונות חפירה מטעם אוניברסיטת תל אביב. החפירות נעשו כחלק מפרויקט ארכאולוגי בשטחי שער הגיא – פארק קנדה, שבמסגרתו נחפרו גם האתרים חורבת מצד (1998-1977), ובית המרחץ הרומי באמאוס (1997-1972), ונסקרו דרכי הגישה שהובילו לירושלים בכמה תקופות (בשנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת). החפירות באתר התמקדו בעיקרן בקו הביצור הדרומי ובשער שבמרכזו, וכן במערכת תת-קרקעית במערבו. ממצאי החפירות מצביעים על נוכחות באתר במשך כמה תקופות, החל בתקופת הברזל וכלה בתקופה האסלאמית הקדומה, אולם שתי השכבות העיקריות מיוחסות למאה השנייה לפסה"נ ולימי מרד בר-כוכבא. פישר הציע לזהות את היישוב ההלניסטי באתר עם אמאוס שבוצרה בידי באקחידס (161/60 לפסה"נ), במסגרת הניסיון של דמטריוס לחסום את צירי התחבורה לירושלים. הזיהוי התקבל על דעת חלק מהחוקרים. גורלו של האתר בימי המרד הגדול לא ברור, אולם ידוע מיוסף בן מתתיהו שהמרחב שלו לקח חלק פעיל בהתבססות הרומית באזור. ייתכן שהנוכחות הרומית באזור נמשכה גם בימי מרד בר-כוכבא, אם כי המטבעות מהאתר מצביעים על נוכחות המורדים בו כבר בשנה השלישית או הרביעית למרד, ועל כן ניכר שהוא שימש מעוז למורדים במקביל להרודיון. במסגרת ההרצאה נתמקד בממצאים החשובים שעלו בחפירות ובזיהוי האתני של אנשי האתר במשך תקופות יישובו.

דגם היישוב בתקופת הברזל בהרי יהודה

אייל פריימן

רביעי, 12.2, מושב ג

בהרי יהודה התהוותה ממלכת יהודה המוכרת לנו מהמקרא וממקורות היסטוריים נוספים, אולם המחקר אודות הרי יהודה בתקופת המקרא מועט והמידע הארכאולוגי הקיים אודות תא שטח זה מצומצם. כמו כן המחקר מיושן, בעיקר באתרים הנמצאים מעבר לתחום הקו הירוק, ולא בהכרח משתמש בשיטות מחקר חדשות שמקובל ליישם היום במחקר הארכאולוגי. למעשה, עיקר המידע המונגש במחקר אודות היישוב היהודאי בהר בתקופה זו מתבסס על הסקת מסקנות ממחקרים שנערכו בשפלת יהודה. עבודת מחקר העוסקת בדגם היישוב בהרי יהודה מציעה שחזור של דגמי היישוב בתא השטח הנידון לאורך תקופת הברזל, לפי חלוקה לתתי התקופות המקובלות. השחזור התבסס על סקרים ארכאולוגים וחפירות שהתבצעו משנות ה-70 של המאה העשרים ועד ימינו, ומציע שהקשרים בין היישובים והמבנה ההיררכי שלהם יכולים ללמד על מאפייני החברה. התמונה העולה מן המחקר מראה שהשינויים בדגם היישוב ההררי בממלכת יהודה מעידים על תמורות ותגובות של החברה לאירועים מרכזיים שהתרחשו ביהודה במהלך תקופת הברזל.

חפירות פסח בר אדון בחורבת מזין – בית אוניה ומגדל בתקופה ההלניסטית המאוחרת והרומית הקדומה

איתן מיר

חמישי, 13.2, מושב ג

חורבת מזין נמצאת על שפת ים המלח צפונית לעין גדי. באתר בוצעו חפירות בניהול פסח בר-אדון בשנים 1971-1974, ונחשפו שרידי בית אונייה ששימשה כלי שיט לאורך תקופות שונות. החפירה פורסמה באופן חלקי לאחר מותו של בר-אדון. עיון מחודש בממצא, מיקום המבנה בסמיכות לדרכים ולארמונות מלכותיים ומחקר העיטור האדריכלי היוקרתי שנחשף באתר מחזקים את ההנחה כי המבנה שימש את בית המלוכה בתקופה ההלניסטית המאוחרת והרומית הקדומה. בנוסף, מחקרים עדכניים, העוסקים בסוגי בתי אוניות אשר היו נפוצים במרחב ההלניסטי, שופכים אור על מקורות ההשראה ועיצוב בית האונייה וכן על זיהוים האפשרי של הספינות שאוחסנו בתוכם. יש לציין כי בעת העתיקה, היה ים המלח חלק ממערך ממלכתי שחיבר בין דרכים יבשתיות וערים. בשונה מימינו אנו, ים המוות שקק חיים ושטו בו ספינות אשר העבירו נוסעים, סחורות ומלכים בין קצותיו. הכפרים ששכנו לחופי ים המלח עסקו בהפקת סחורות כגון שמן האפרסמון, האספלט והתמרים. סחורות יקרות אלו, שחלקם נחשקו ונסחרו למרחקים עצומים, הושטו בספינות סוחר אשר עגנו במעגנים רבים ברחבי ים המלח. האתר חורבת מזין היה אחד מהמעגנים הללו, אך הוא יחידי מסוגו במרחב ים המלח. המחקר מראה שהוא שימש לאחסון, אחזקה, בדיקה ותיקון של ספינות יוקרתיות אשר שימשו לחציית הים בדרך מהירה ובטוחה.

חידושים בחקר הרודיון

אלון שביט (יו"ר מושב)

שלישי, 11.2, מושב א

אתרי פארק קנדה

אלכסנדר פאנטלקין (יו"ר מושב)

חמישי, 13.2, מושב ב