// בין יהוד לאדומיאה בתקופות הפרסית // מחקרים ארכיאולוגיים בהר מנשה // חידושים בחקר תל חברון // יהודה בימי הבית השני // חידושים ארכיאולוגיים בתקופות הביזנטית, האסלאמית הקדומה והצלבנית // חידושים בחקר קומראן // חידושים בחקר תל שילה // אתרים ארכיאולוגיים במעבר: בין תקופות, בין ממלכות ובין אזורים שונים
מושב פתיחה חגיגי למוזמנים מראש בלבד: ההיסטוריה של המחקר הארכאולוגי ביהודה ושומרון
בהנחיית: מוריה קור
בעונת החפירה הראשונה בחורבת א־רביה שבמערבו של דרום הר חברון, נחשף אתר רב שכבתי ובו קומפלקס בנוי רחב היקף, בלב אזור חקלאי פורה. המכלול כולל, בין היתר, מקווה טהרה, מערות קבורה חצובות ומאפיינים נוספים של חוות חקלאיות של היישוב היהודי בסוף ימי הבית השני. מתחת למכלול הבנוי נתגלתה מערכת תת־קרקעית ענפה של חללים חצובים, אשר בתקופת מרד בר־כוכבא בוטלו בחלקם, הורחבו וחוברו באמצעות מחילות ליצירת מערכת מסתור מורכבת.
בהרצאה נדון במאפייניה של מערכת המסתור, דרכי הגישה אליה והשתלבותה עם המכלול הבנוי שמעליה, זאת לצד עדויות מסוימות היכולות להעיד על חפזון בבנייתה. כמו כן, נבחן את האתר בהקשר ליישוב היהודי הכפרי של דרום הר חברון, כפי שמשתקף גם במקורות הכתובים, בהם שטר מחילת כתובה שהשתמר על פפירוס מן התקופה הנידונה.
באוגוסט 2025 נערכה עונת חפירה ראשונה בחורבת לוציפר, אתר בגודל כ־8 דונם השוכן סמוך ליישוב יתיר, על קו התפר בין ההר למדבר בדרום הר חברון. האתר סמוך לנתיבי תנועה קדומים שחיברו את אזור ההר עם המדבר והחוף. חורבת לוציפר מציעה הצצה ייחודית למבנה הכלכלי והחברתי של התקופה הפרסית: שילוב בין פעילות חקלאית לבין מסחר אזורי ובינלאומי. מיקומה האסטרטגי והעדויות לקשרים רחבים מרמזים על תפקידה כתחנת דרכים מרכזית, שבה התקיימו אחסון, עיבוד תוצרת ושירותי סחר.
חשיבותו המחקרית נובעת מהקשרים שהוא יוצר עם אתרים בולטים בעלי מאפיינים דומים במרחב המאפשרים להבין את דפוסי ההתיישבות והכלכלה בשולי יהודה ואזור אדומיאה. חקר האתר עשוי להעמיק את הבנתנו לגבי רשתות הסחר, תעשיות מקומיות והאינטראקציה בין ההר המדבר והשפלה בתקופה זו.
(אוניברסיטת אריאל בשומרון)
(האוניברסיטה העברית בירושלים)
(אוניברסיטת בן־גוריון בנגב)
מכון ישראלי לארכיאולוגיה
אוניברסיטת בר-אילן
קמ"ט ארכיאולוגיה
אוניברסיטת חיפה
עיצוב ופיתוח: נאומבורג ודרורי